אם רציתם לדעת את הרווח של חברה עסקית כל שעליכם לעשות הוא ללכת לדוחות הכספיים של החברה ולחפש את דוח רווח והפסד, החישוב המתמטי הוא פשוט מאוד, הכנסות – הוצאות. חברות עסקיות רבות מתהדרות ברווחים גבוהים שמאפשרים להם לתת לגיטימציה עסקית לכל פעילותן, אבל החישוב הזה לוקה בחסר בגלל שמהמשוואה הנ”ל הושמטו עלויות חיצוניות שיכולות להשפיע על הרווח בצורה דראסטית ולכן,התמונה המתקבלת מהדוחות הכספיים כיום ברוב המקרים המוחלט היא אינה מהימנה ואינה משקפת כלל את רווחיות החברה.
החלק החשוב החסר במשוואה הוא החלק של העלויות החיצוניות, ובכן מהן עלויות חיצוניות?
“עלויות המוטלות על צד שלישי, אם מרצון ואם שלא מרצון ואם במודע ואם שאינו במודע ואם אנושי או שאינו אנושי הנוצרת כתוצאה מאינטרקציה עסקית בין שני צדדים שאינם קשורים עמו” (מר ליעד אורתר – ראש המכון לאחריות תאגידית).
ישנן עלויות חיצוניות שליליות וחיוביות. לדוגמה, עלות חיצונית שלילית – בעת ייצור רכיב בקו הייצור של המפעל נפלטת פסולת מזהמת ללא טיפול ראוי ולכן, נוצר זיהום של מי הנחל הסמוך למפעל, דבר שגורם לתחלואה בקרב האנשים שמשתמשים במים. דוגמה לעלות חיצונית חיובית – מפעל טכנולוגי חדשני שמצליח למשוך אוכלוסיית עובדים משכילה, כתוצאה מכך, עולה רמת מערכת החינוך באזור, השירותים הנלווים וכן ערך השוק של דירות המגורים בעיר.
עלויות חיצוניות חשובות בגלל שהן נותנות תמונה מהימנה על התהליך ועל הרווח האמתי ללא שום הטעיות. לעניות דעתי, אף אחת מהתעשיות הרווחיות בעולם לא תזכה לשם הזה, “הרווחיות בעולם” אם הן יאלצו לשלם בגין העלויות החיצוניות, “השקופות” שקשה לכמת אותן לתוך שורת הרווח החשבונאי הכלכלי עם כל המספרים שנראים כל כך טוב בדוחות הכספיים.
כיום, אם בשל פעולה של חברה עסקית נוצר נזק בדמות זיהום אוויר שגורם להעלאת התחלואה בקרב תושבי המפעל, שמובילה לאשפוזים רבים של התושבים בבית החולים – מי שמפנים את העלויות החיצוניות של החברה העסקית היא הממשלה שמתקצבת את פעילות בית החולים והאזרחים הפרטיים על ידי השלמת הטיפול באופן פרטי, במידה ונדרש.
מילטון פרידמן, טען כי על חברה למקסם רווחיה, בגלל שזה מה שהיא אמורה לעשות מתוך תכליתה ובל תסטה, כי אז היא תחטיא למטרה ולא תשרת נאמנה את בעלי מניותה. לפי מילטון פרידמן צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין מטרותיה של הממשלה, למטרותיהם של האנשים הפרטיים, לבין המטרות של החברות העסקיות במשק. אני חושבת שמצב זה נכון אם ניתן להפריד באופן מוחלט בין עשיית הרווחים לבין יצירת הנזקים החברתיים והסביבתיים שנגרמים בעת תהליך היצור, ובכך החברה תוכל לתת עליהם מענה כי היא מצליחה להבין את גודל הנזק ולטפלו או שהממשלה תתן מענה על ידי רגולציה וחקיקת חוקים. אולם, המצב אינו כך ואפילו רחוק מלהיות כזה, בגלל שההפרדה המיוחלת היא כמעט ובלתי אפשרית.
הדבר במשול בעיני לילד שמשחק בגן עם צעצועים, בגמר המשחק מצופה ממנו לאסוף את הצעצועים ולהשאיר את סביבת המשחק מסודרת לילד הבא. אך הוא, במקום לעשות זאת משאיר את הצעצועים זרוקים והילד שירצה לשחק בהם אחריו יצטרך לסדרם (או הגנן יסדר אחריו ) טרם המשחק. בחברה מתוקנת אנו לא מסכימים לזאת, מפני שעוד מגיל הגן מלמדים את הקטנטנים אחריות מה היא. אולם, שחברות עסקיות עושות זאת ורושמות רווחים נאים בדיווחים החשבונאים השונים אנו מסכימים, ולא דורשים מהן להפנים את העלויות החיצוניות.
אז מה עושים?
עלינו להתחיל למדוד את הרווח כפי שצריך למדוד אותו באמת ולהפנים את העלויות החיצוניות, כאשר נתחיל לעשות זאת הוא יצטמצם בצורה דרסטית כי האחריות מתחילה בתוך החברה העסקית, בדיוק כמו שמצופה מהילד בגמר המשחק לאסוף את צעצועיו.
ברגע שנרחיב את חישוב הרווח ונכניס לתוך את העלויות חיצוניות לתוך העולם של החשבונאות הפיננסיות נחשוף את המחיר האמתי של המוצר תוך שימת תשומת לב לערכים חברתיים (זכויות אדם) וסביבתיים (זיהום אוויר, הפרת אי שקט אקלימי ועוד). ליטר דלק כבר לא יעלה 8 ש”ח בגלל שהוא ייצג גם את הנזק שנגרם לכדור הארץ ולסביבה בעת הפקת הדלק ושימושו.
את הערכים הללו לרוב קשה לכמת בגלל חוסר ידע, מפני שאלו הם לא דברים מתמטיים פשוטים שעולם החשבונאות הפיננסית מכיר. אך, ברגע שנתחיל לחשוב על כיצד להפנים אותם בצורה המדויקת ביותר יתחיל שיח פורה שיוביל להבנה מקיפה בתחום.
רווח הוא מונח לא מייצג כי הוא “שוכח” אלמנטים רבים.על החברה להפנים את העלויות החיצוניות שלה ולא להשאיר למישהו אחר לעשות את העבודה הזאת(ממשלה/ אנשים פרטים). התוצאה תוביל לשורת רווח אלטרנטיבית שמתכללת הן את האלמנטים הסביבתיים הן את האלמנטים החברתיים והן את האלמנטים הכלכליים.