בוא נתמקד בדברים החשובים באמת

היום עסקים וחברות עסקיות נתונות ללחצים רבים מצד אנשים רבים, ולעיתים בשביל להסית את עצמם מקו האש, ולחזק את המוניטין של המותג שלהם הם בורחים לעשות דברים פופלסטים שיתנו להם ראש שקט בשביל להשקיט את הסערה ולתת להגה להמשיך בכיוונו אל יעדו הסופי.

אולם ההחלטות הללו מזיקות לנו בטווח זמן הארוך. היום אחריות תאגידית נתפשת כמספר השעות בהן העובדים מתנדבים בקהילה וכמה כסף תרם העסק לרווחת החברה. בכך מתפספסת הפואנטה של תחום האחריות החברתית התאגידית והקיימות.

כי אחריות חברתית תאגידית היא רחבה יותר מצביעת מקלטים וחלוקת מזון לנזקקים (פעולות שאין לזלזל בחשיבותן כמובן) אבל היום הפכנו לקדש את המטרות הללו ולשכוח את הדברים החשובים באמת העובדים, הלקוחות והספקים של החברה. אחריות חברתית תאגידית היא גישה ניהולית שמראה סט של כלים וערכים שעל פיהם החברות העסקיות צריכות לפעול.

במהלך תפקידי נתקלתי במספר סיפורים הזויים של חברות עסקיות אשר בחרו לדהור על הטרנד הקיימותי והאחראי והחטיאו למטרה לא פעם ולא פעמיים. חברה אחת רצתה להתהדר בקוד אתי מרשים אבל לעובדיה לא היו כלל שירותים זמינים במקום העבודה ובל נדבר על פינת קפה להתרעננות והתרגעות. חברה אחרת תרמה אחוז מהרווח שלה אולם שיווקה מוצרים באופן לא אתי לקהל לקוחותיה.

אז כמובן שזה לא הכל או כלום אבל אם נצליח ליצור אחריות מהליבה העסקית של החברה או לחלופין לאפשר לחברה להבין מה מקיים אותה וימשיך לקיימה לדורות הבאים לא נצליח להתקדם הלאה. רק ברגע שנוכל לעגן את הדברים הללו שמגיעים מליבת החברה נוכל להתקדם קדימה. אם חברה משיאה רווחים נאים ובמקביל יוצרת נזק סביבתי כביר אזי ישנו מצב שעוד כמה שנים היא תחדל מפעילותה בשל הנזק הסביבתי שהיא גרמה לחברה (SOCIETY) שהיא חלק ממנו כמובן.

הדוגמה אמורה להמחיש לנו עד כמה המדרון חלקלק וכמה השפעה יש לפעילות החברה בתוך כתליה ומחוצה לה.

אולם, כיום האלטרנטיבות והתרומה לקהילה הן לא רלוונטיות כי לתרום פחות מ1% משורת הרווח ולקבל על זה החזר מס פחות אחראי בעיני, ולהשקיע בהתנדבות עובדים זאת טעות ואסביר את דברי התנדבות מאפשרת להנציח את הפער בין הרצוי למצוי. כאשר מנהלות רווחה בארגונים השונים מעוניינת למצוא התנדבות לעובדיה לרוב הדבר תורם לגיבוש העובדים ותחושת גאוות היחידה ואין בזה שום דבר פסול אולם הבעייתיות היא שאיכות העבודה יכולה להיות ירודה קחו לדוגמה אנשים שיושבים כל היום מול המחשב ומתפתחים תוכנה אשר נשלחים לצבוע מקלט בפריפריה העבודה שלהם לרוב תהיה פחות מקצועית משל צבעי מקצועי, במקביל הצבעים המקומיים לא יכולים להתפרנס ונוצר תלות בין המקלט למתנדבים אם שנה הבא באותו התאריך הם לא יוכלו להגיע, המדינה שהתרגלה שיש מתנדבים פעילים לא תשלם עבור השירות והמקלט יפגע. כנ"ל לגביי מערכות ציבוריות כמו משטרה, מכבי אש שנשענות על מתנדבים ואם בשנה ישנם פחות מתנדבים מהצורך אז נטל העבודה נופל על השוטרים כי הגיוסים פחותים בשל הסתמכות על המתנדבים.

לטפל בדברים כמו שצריך נוצרת תלות שמונעת מהמקלט לעמוד בזכות עצמו והדבר מנוון ויוצר יותר נזק מתועלת לטווח זמן הארוךץ

 

 

 

 

מה דעתכם? מסכימים איתי? אשמח לשמוע תגובות בפרטי או ממש פה למטה בפוסט

גלילה לראש העמוד