"I keep feeling anxious, baby
Days and the nights when I just keep feeling nervous
Help me
Why do I feel like I'm fighting on my own?
Mmm, mmm
Fighting on my own"
(Anxious Dennis Lloyd)
בשנים האחרונות אנחנו יותר מחוברים, זמינים וגולשים באינטרנט בכל רגע נתון.
תחשבו על זה רגע גלישה באינטרנט אנחנו לא נכנסים למשהו עמוק אלא גולשים כמו גולשים בים שמתמודדים עם המון מידע שאנחנו מקבלים לפתחנו בצורה שטחית ועוברים הלאה, מגללים בפיד, עושים לייק ותגובה והופ הכל מתחיל מהתחלה.
פרדוקס הסטרס מתחיל עם ההבנה שמצד אחד זה טוב שיש את כל הטכנולוגיה כי אם אני מאוד דואגת לאדם אהוב אני יכולה להרים טלפון ולראות שהכל בסדר אתו או לשלוח הודעה. זה אמור להרגיע אותי כי הודות לטכנולוגיה אני יכולה לקבל פתרון לבעיה ואני אמורה להיות שקטה.
אממה, מחקרים מראים מגמה הפוכה אנחנו הופכים להיות יותר לחוצים ומתוחים עם כל שימוש בטכנולוגיה.
כל לייק, תגובה, פינג של הודעה מקפיץ אותנו ומזניק את רמות הסטרס שלנו.
ציר הסטרס מופעל כך:
אמיגדלה -> יותרת המוח -> יותרת הכליה-> שחרור קורטיזול ואדרנלין.
האמיגדלה מעורבת בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית ושל מערכת העצבים האוטונומית. היא מעוררת את התגובה הראשונית לגירוי וקובעת האם כדאי להיחשף אליו או להימנע ממנו[4].
האמיגדלה מקוטלגת לרוב כאזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד. היא רגישה מאוד להורמוני דחק והיא מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה[4].
האמיגדלה "שולחת" הודעה לבלוטת יותר המוח ש"שולחת" הודעה לבלוטת יותר הכליה והורמוני הסטרס משתחררים קורטיזול ואדרנלין.
כמעט כל פעולה שאנחנו עושים בה שימוש בטכנולוגיה מעירה את תגובת הסטרס ואנחנו חיים בסטרס שקט לאורך זמן.
סטרס = הצטברות קורטיזול
תגובות הסטרס
עוררות גופנית, אישונים מתרחבים, עיכול מופסק, סוכר משתחרר, מערכת החיסון מדוכאת, השרירים מתקשים והגוף נכנס למצב מלחמה.
הבעיות שנוצרות הן
סוכרת, אוסטופורוזיס, שבץ, דיכאון, הפרעת שינה, אולקוס, מע' חיסון מדוכאת, לחץ דם, וכולסטרול וכאבי שרירים.
הסטרס היא המחלה השקטה שיוצרת כל כך הרבה בעיות ומחלות אצלנו בגוף!
"זה לא הסטרס שהורג אותנו אלא התגובה שלנו אליו" הנס סלייה.
מה מייצר הכי הרבה סטרס:
- ג'אגלינג – להטוטנות בין מלא מטלות והתחושה שאנחנו חייבים להספיק את הכל עכשיו!
- סידורים
- פקקים
- מדיה חברתית
- עבודות הבית
מה משפיע על רמות הסטרס?
- אישיות- אנשים בעלי תחושת מסוגלות נמוכה, נטייה למחשבות שליליות, פסימיות ודימוי עצמי נמוך מוצאים את עצמם מושפעים ביתר קלות ממצב של סטרס
- סביבה- חוסר ודאות, רמת שליטה נמוכה, שינויים מהירים
- סביבה חברתית- האשמה, השפלה, תחרות, מאבקי אגו, התעמרות, חוסר הוגנות, קנאה , ועומס יתר.
בנוגע לסביבה החברתית בוצע ניסוי מעניין מאוד על עכברים . החוקרים רצו לדעת איזה עכבר עמיד יותר לסטרס ומה ההבדל בינו לבין העכבר הרגיש יותר. החוקרים שמו לב שעכברים עם אמא מלקקת זכו להיות יותר עמידים לסטרס מאשר עכברים עם אמא לא מלקקת. האם מלקקת רק חלק מהעכברים על פי בחירתה ומכאן נובע הפער. אם נקביל את זה לעולמנו ילדים שגדלו בתחושת נראות גבוהה ושההורה הדומיננטי מקשיב בצורה אמפתית קשובה ובלי הסחים ומסכים נוצר דבר מדהיפ. נוצרת אפיגנטיקה חדשה ונוצר גן בשם CRF שעוצר את הפרשת הורמוני הסטרס קורטיזול ואדרנלין.
המשמעות היא שזמן ותשומת הלב שההורים מעניקים לילדים בהקשבה פעילה היא מאוד חשובה כי זה משפיע על חוסן והעמידות שלהם בפני סטרס בעתיד!
הידעתם שהנטייה להתמודד עם סטרס שונה אצל גברים ונשים?
גברים נכנסים למצב של FIGHT וצריכים לקבל אדרנלין וטסטוסטרון לכן, שהם מרגישים סטרס לרוב הם יתלהמו יריבו, יצעקו או יסתגרו בתוך עצמם.
נשים נכנסות למצב של FREEZE וצריכות לקבל אוקסיטוצין ואסטרוגן בשביל להתמודד עם הסטרס ולכן הם מדברות על מה שקרה להן (זו אופציה לשחרר את ההורמונים שהן צריכות), יצטרכו מגע – חיבוק בשביל להפחית את הקורטיזול בגוף.
אחד הדברים שהכי מרגיעים סטרס זה דיבור נשים מדברות בממוצע כ- 21K מילים ביום וגברים 7K
ולכן, הבעיה שלאורך זמן גברים חשופים להיכנס לדיכאון שקט (כי הם פחות מדברים) אם הם לא ידעו איך להוריד את רמות הקורטיזול בגוף.
תראו להיות במצב של סטרס חיובי זה לווא דווקא מצב רע תדמיינו את התרחיש הבא העובד החדש שלכם לא מגיע מוכן להרצאה ואומר שיש לו עוד יום שלם להתכונן אליה- האדישות הזאת לא מקדמת ואפילו מאוד בעייתית.
תראו את גרף הסטרס (מצורף מטה) זוהי הרמה שצריכים לשאוף אליה להיות על התפר בין הצהוב לכתום כי ישנה רמה של אדרנלין מסוימת שהיא חיונית ותורמת לגוף מאוד. הבעיה היא שסטרס כרוני גורם לנו להיות בצד הימני של הגרף בו אנחנו סובלים מעודף קורטיזול.
הפתרון
ברגע שאני מבינה שיש עליה ברמה של הקורטיזול, משמע אני בסטרס, מומלץ למצוא פתרונות המשחררים אוקסיטוצין לדוגמה: דיבור, צריכת מזונות ספציפיים, נשימות עמוקות, בעלי חיים, נגינה, שמיעה של מוזיקה מפעם ששייכת לשנות העשרה שלנו (איזו עובדה מפתיעה), תזוזה (ריקוד, ספורט,מתיחות), צמחים- ירוק אמיתי! הומור, הימנעות ממדיה חברתית! כי היא מעלה את רמת הקורטיזול גם אם אני רואה לייק או תגובה משמחת ההשפעה היא חיוך ותו לא! שיטוט במדיה החברתית אינו משחרר אוקסיטוצין!
המטרה שלי בכתבה הזאת היא לעורר את המודעות שלכם לכך שהתגובה של הגוף שלנו לסטרס היא מחלות. היום הסטרס מצוי בכל כך הרבה גורמים ואם תוכלו למזער ולעשות פעולות שמשחררות אוקסיטוצין תוכלו לשפר את רמת החיים שלכם. אני לא ממליצה להימנע לחלוטין מהרשתות החברתיות אלא ללמוד להשתמש בהן במינון נכון. כמו שיש אזהרה על קופסת הסיגריות צריכה להיות אזהרה על שעות גלישה ארוכות והטיפ הכי חשוב הוא שאם אתם מרגישים מדוכאים אל תיכנסו לרשתות החברתיות כי התחושה שלכם תתעצם עדיף שתנגנו, תעשו ספורט, תצאו להפסקת שמש ותגרמו לאוקסיטוצין שלכם לעלות בשביל להפחית את הקורטיזול.
והקשר לטביעת רגל חברתית היא שברגע שבעל העסק רגוע יותר וקשוב יש לו פנאי למצוא טביעת רגל חברתית וסביבתית.
המידע התקבל כחלק מקורס הכשרת מאמנות של האצטרובל הכחול ממליצה להיכנס לאתר של יעל מן שחר ולפרופיל האינסטגרם של האצטרובל הכחול וללמוד על הנושא בצורה מעמיקה.
