הכלכלה המעגלית זוכה לעניין גבוה מצד חברות עסקיות רבות בשנים האחרונות, והיא הופכת להיות רלוונטית מתמיד. עם ההבנה שאפשר ליצור תהליכי ייצור מעגלים שאומרים שהמוצר לא נגמר עם גמר השימוש בו, אלא הוא משמש כחומר גלם למוצר הבא. בכך הוא יותר סביבתי. עדיין מעורפל ולא ברור? תדמיינו שעם גמר השימוש בעט היא לא תמצא את מקומה בפח אלא העט הריקה מדיו תשמש כבסיס ליצירת מוצר חדש.
לתת למוצר להיוולד מחדש ולחיות חיים שניים, בכך אנו מאריכים את אורך חיי המוצר ומונעים ממנו להגיע להטמנה או לשרפה.
המונח כלכלה מעגלית נפוץ מאוד ומתחיל עוד בתכנון המוצר ובחירת חומרי גלם לא רעילים, מתכלים וניתנים למיחזור בגמר השימוש, ממשיך עם שרשרת הערך של הספקים ובתכלס רוצה לגרום לכלל מחזיקי העניין הרלוונטים ליצור ערך משותף פר סקטור על ידי מציאת שפה משותפת.
“כלכלה מעגלית היא מערכת ניהולית-תעשייתית החותרת למניעת בזבוז ולשמירת הערך של משאבים (חומר גלם או אנרגיה) לאורך שרשרת האספקה, ואף להעלאת את ערכם לאורך שלבי מחזור חייהם. המודל הליניארי של “לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק” הוא מודל כלכלי המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים, תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של צריכתם והשלכתם. עקב סופיות המשאבים בכדור הארץ, המודל הלינארי אינו בר קיימא. הכלכלה המעגלית היא חלופה אטרקטיבית וישימה, אליה חותרים כיום מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי והעסקי. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים ממקורות מתכלים, ובכך להשיג יעדים כגון צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה, תוך צמצום נזקים והשפעות סביבתיות.” (ויקיפדיה)
אז איך עושים זאת?
עושים זאת על יד מעקב וניטור החומרים שבהם הספקים והחברה העסקית משתמשים וחיזוק הקשרים בין הגורמים השונים על שרשרת האספקה דרך פלטפורמות אונליין, העולם הדיגיטאלי וטכנולוגיות שעוזרות להפוך את תהליכי הייצור ליותר סביבתיים.
הכלכלה המעגלית, מתבססת על מודל “מעריסה להריסה” (Cradle to cradle) :
מצורף סרטון שממחיש את המודל בצורה הטובה ביותר, חברות עסקיות רבות ראו כי טוב והן התחילו ליישם פרקטיקות מתוך הכלכלה המעגלית. קחו לדוגמה את חברת APPLE בשנת 2017 החברה הודיעה על מחויבות ליצרת שרשראות אספקה סגורות בצורת לולאה, במקום שרשראות האספקה המסורתיות הליניאריות. כלומר להפחית את המצב בו המוצר בגמר השימוש נמצא במזבלות ואז(!) בשביל ליצור מוצרים חדשים צריך להתחיל מהתחלה בשימוש חומרי גלם חדשים ממשאבי כדור הארץ. דבר שפוגע רבות בסביבה ומדלל את המשאבים בצורה משמעותית. שרשראת אספקה בצורת לולאה שתואמת את המודל הנ”ל מאפשרת יצירת מוצרים חדשים מבסיס חומרים ממוחזרים או מתחדשים בלבד.
החברה מציעה תכניות מחזור ב-99% מהמדינות בהן היא פועלת. והחברה פינתה יותר מ- 508 מיליון פאונד (יחידת משקל בריטית) של פסולת אלקטרונית ממזבלות מאז 2008. בשנת 2016 הציגה החברה את ליאם, ליין של רובוטים שיכולים לפרק אייפון במשך 11 שניות(!) תוך כדי מיון הרכיבים האיכותיים שלהם כך שיוכלו להיות ממוחזרים. בשנת 2015 יותר מ- 99% של אריזות המוצר של אפל נעשו מנייר ממוחזר או יער שמנוהלים בצורה ברת קיימא. החברה עובדת עם מעל 160 חברות מחזור ברחבי העולם ובשנת 2015 היא אספה קרוב ל90 מליון פאונד של פסולת אלקטרונית באמצעות תכניות המיחזור שלה.
התוצאה של המיחזור: חומר שסיימו להשתמש בו, במקום להפוך לפסולת ניעור לחיים שוב והופך למוצר חדש.
ההסתכלות על המוצר נעשית בצורה הוליסטית לא רק על השימוש בו אלא מה קורה לאחר השימוש בו מתוך רצון לתת מענה לבעיה מראשית הדרך עוד עם יציאת המוצר מכותלי החברה, ולא רק כשהוא מגיע למזבלות. כלכלה מעגלית אומרת שבעצם לאחר גמר השימוש במוצר הוא לא הולך לפח הוא מהווה בסיס ליצירת מוצר חדש ממנו. כאשר אנו משתמשים במוצר והוא נגמר אנו זורקים אותו לפח והפסולת נצברת ונערמת ומזהמת את כדור הארץ. גם אם חלק מהפסולת מגיע למיחזור עדיין ישנן טונות של פסולות שמיועדות להטמנה. כלכלה מעגלית מנסה להתגבר על מצב זה.