איך מפתחים תודעה צרכנית אחרת? אחראית -סביבתית? מה הקשר של דור המילניום ופירמידת הצרכים של מאסלו לשוק הישראלי?
76% מדור המילניום מסתכלים על האחריות הסביבתית והחברתית של המעסיק בעת בחירת מקום העבודה. הייתם מאמינים?
דור המילניום (דור ה- Z) משנה לא פעם ולא פעמיים את חוקי המשחק,יש לו דרישות ברורות מהעסקים מהם הוא רוכש את מוצריו ומקומות העבודה בהם הוא עובד. בנוסף לשינויים בעולם התעסוקה נוצרה פה קרקע פורייה לצרכנות אחרת, אחראית.
העובדה שלדור המילניום יש אג’נדה סביבתית – חברתית היא אחת מהכוחות שמניעים את מגמת הצרכנות האחראית – סביבתית. ילדי דור המילניום יעדיפו לחזק חברות עסקיות המחזיקות בסט ערכים דומה לשלהם. חברות עסקיות שבעת רכישת המוצרים/ השירותים שלהם הם מרגישים שהם מקבלים שתי תרומות – תרומה שלהם כפרטים ותרומה לחברה כולה (SOCIETY).חברות עסקיות שהם מרגישים שהן מייצגות אותם נאמנה בשיח התאגידי ותורמות לאנושות.
מיתוג חברתית סביבתי מספק מענה לציפיות הצרכנים (חלקם גם ילדי דור המילניום כמובן) שהיום דורשים מהחברות עסקיות “רישיון חברתי לפעול” , מגביר העדפה ונאמנות מותג ובכך, בקלות תורם לשיפור התדמית.
צר לי לבאס אבל בישראל מגמת הצרכנות הזאת לא תפסה תאוצה כמו המקבילות לה באירופה ובארה”ב
זוכרים את פירמידת מאסלו?
פירמידת מאסלו יוצרת מדרג של סידור הצרכים החל מהבסיס הרחב ( צרכים פיזיולוגים בסיסיים – אכילה – נשימה- היגיינה) ועד לצרכים העליונים כמו מימוש עצמי.
הצרכן הישראלי נמצא במדרג הראשוני של הפירמידה בתודעה הפיזיולוגית הבסיסית בהשוואה למקבילו בעולם. כפועל יוצא הדברים שחשובים לו הם בריאותו והאיתנות הפיננסית שלו.
“הצרכן הישראלי נותן משקל רב יותר לערך הכלכלי האישי ומעדיף מוצרים “משתלמים” (value-for-money), מאשר מוצרים בעלי ערך מוסף אקולוגי. מראיונות עומק שערכנו בקרב מנהלי שיווק בישראל, עולה שגם מרבית המשווקים בישראל לא מאמינים שמיתוג ירוק יכול להביא ערך ממשי למותג שלהם.” (BDO )
אז מה עושים?
האם אנו בוחרים באסטרטגיה מודעת של “להישאר מאחור” לאור המגמות בעולם או שאנחנו בוחרים לעשות שינויים שיובילו לקדימה וחדשנות בישראל.
פיתוח תודעה צרכנית ערכית – חברתית- סביבתית
לפי דעתי עלינו לבחור באפשרות השנייה ולעשות את מיטב המאמצים לשנות את השיח בנושא.
כיצד משנים את השיח?
עושים שינויים במסרים ומוצאים דרך לחבר את נושא הקיימות לעולמות שמדברים אליו.
כך הצרכן הישראלי יוכל להרגיש חלק ולהישאר במקום שנעים לו. רבים מאמינים שצריך לעשות חינוך שוק משמעותי בכל הקשור בנושא. אני מסכימה אולם, הבעיה בגישה הזאת שהיא יכולה להיתפס כמתנשאת “מי אתה שתחנך אותי” וגם היא לוקחת זמן לא מועט. אני מאמינה שצריך לעשות את השינוי החל מהיום בבוקר. ולא לחכות זמן רב.
אפשר להתחיל בשינוי סגנון המסרים
תעשה X כי זה ירוק ומקיים אלא תעשה X כי זה יכול למנוע את הסיכון שלך לחלות במחלת נשימה זיהומית קשה.
לראות כיצד המסר שלנו פוגש את הצרכן ביום יום וליצור שיח ודיאלוג סביב הנושא הזה.
כך הצרכן הישראלי יהיה בשל לעשות את השינוי המתבצע. אחרת אנטיגונים יכול להתפתח כמו אנשי הדווקא קש בבתי קפה נתקלתם בהם או שרק אני בוהמיה התל אביבית מבחינה בהם?
הרעיון לעשות דווקא כי הנושא חרוש ולעוס מכל כיוון והם רוצים להביע את עמדתם בצורה אחרת.
לכן באופציה של שינוי סגנון המסרים אפשר להעביר מסר בצורה אחרת ולקבל תוצאה מקדמת.