HAPPY HOUR עם יקב טוליפ ויקב לטם

סקירת יקבים ישראליים – יקב טוליפ ויקב לטם
זה לא סוד שכולנו שותים קצת יותר בתקופה האחרונה.

אחרי שסגרו את כל אטרקציות הבילוי המוכרות. אנשים רבים התחילו לחפש אלטרנטיבות, התחילה להתפתח תרבות צריכה של מוצרים אלכוהולים ויין בפרט. ישנו זינוק של עשרות אחוזים במכירת היין בישראל בתקופה הנוכחית, תקופת הקורונה. אנשים התחילו לשתות מהבית או על הגג. לעשות HAPPY HOUR בערך כל שעה עגולה. בשביל להתמודד עם המגיפה שם בחוץ.

סקרן אותי לדעת אם נמצא נמצא יין עם ערך מוסף בישראל, עם סיפור מאחוריו בעל תרומה חברתית או סביבתית.

חברתי אל נתי נעים, בעל אתר יין MyYain (האתר מכיל סיקורים, מכירת יין) נתי מעביר סדנאות יין וכחלק מהאג'נדה שלו הוא מתמחה בקידום של יקבים ויינות ישראלים, כי אם כבר כולנו שותים אז עדיף שזה יהיה כחול- לבן.

נסענו לסקר שני יקבים עם סיפורים מאוד מפתיעים ומשמחים.

הראשון הוא יקב טוליפ, יקב טוליפ ממוקם בכפר תקווה. כפר תקווה הוא מקום מיוחד מאוד.

"כפר תקוה הוקם לפני למעלה מחמישים שנה – על גבעות זייד שבעמק יזרעאל – במטרה לשמש בית לחיים ומרחב תומך ומפתח עבור בוגרים עם צרכים מיוחדים במגוון התחומים ההתפתחותיים והנפשיים.

חזון הכפר – לאפשר לחברים בו לפתח חיים עצמאיים ככל האפשר, מלאים ועשירים תוך שילוב בחיי קהילה, מסגרת תעסוקתית וחברתית פעילה, העשרה והקניית כישורי חיים". (מתוך אתר "כפר תקווה")

חלק מהעובדים של יקב טוליפ הם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, חברים המתגוררים בכפר תקווה. הם נקראים חברים בשביל לשמור על הצביון הקיבוצי. כיום יקב טוליפ מעסיק 45 עובדים בעלי צרכים מיוחדים מתוך 75 עובדיו(!).

בעל היקב, רועי יצחקי, הוא אנטיתזה לכל מה שחשבתם על בעלי יקב שמסתובבים עם חליפות ומדברים שעות על עפיצות ומרקמים. עם ג'ינס קרוע וחיוך שובב הוא גורם לעולם שלנו להיות קצת יותר טוב כל פעם קצת. הוא הקים את יקב טוליפ בגיל 25 בלבד ועל הדרך הגשים חצי פנטזיה משפחתית.

יקב טוליפ, הוא יקב הבוטיק המייצא ביותר בישראל- הם מייצאים בערך 100 אלף בקבוקים בשנה בחו"ל. יש להם יין שזכה לציון 96 בשם בלאק טוליפ שאת הציור המתנוסס על האריזה צייר אחד מהחברים, בשביל להקביל את המעמד לעולם התוכן שלנו אני החלטתי שזה אוסקר של היין בעולם היין.

יצירת 'ערך משותף' משלבת את התכניות החברתיות והסביבתיות בליבה העסקית של העסק/ החברה העסקית וקושרת אותן לרווחיות וליכולת התחרותית שלו. וזה בדיוק מה שיקב טוליפ עושה.

רועי אומר שהעובדים שלו הם העובדים הכי טובים בעולם. לא בגלל המקצועיות אלא בזכות העובדה לעובדים שלו מעבר לפרנסה והגשמת קריירה יש משמעות לעבודה וכך, אוטומטית אתה נהיה עובד יותר טוב כי יש לך תחושת שליחות. המפגש עם החברים יוצר העסקה מגוונת שתורמת לשני הצדדים רבות, אפשר היה לראות גיוון אמיתי וקצת מכל שבט של החברה הישראלית על רצפת הייצור.

שביקרנו אפשר היה לראות את האכפתיות של רועי לעובדים שאיתו, הוא שאל לא פעם את אחד החברים אם הם אכלו, והזהיר את המבוגרים מביניהם מלהתקרב לאנשים יותר מדי בגלל תקופת הקורונה. את זה אי אפשר לזייף.

ביקב טוליפ יש עובד בשם אביב בן 40 הוא הגיע ליקב אחרי שכל חייו הבוגרים הוא היה אילם. שלושה חודשים לאחר מכן הוא התחיל לדבר. הוא עובד ביקב טוליפ כבר 8 שנים והעבודה נותנת להם המון.מעבר למשמעות ותעסוקה, יש לו סיבה לקום בבוקר. זו פעם ראשונה בחייו שמישהו צריך אותו, ומחכה לו כל בוקר, זו פעם ראשונה בה הוא מרוויח כסף ויכול לקנות לאמא שלו זר פרחים מתנה ליומולדת. לנו זה נראה כל כך טריוויאלי אבל יש פה השפעות והתנהגויות שמשנות חיים.

מבחינת ההתנהלות עם הספקים, רועי רקח משא ומתן מאוד ייחודי , לדוגמה אם אתה ספק של כוסות – וחשוב לך להיות ספק של יקב טוליפ בזכות המוניטין והמותג הוותיק. מתחיל תהליך של משא ומתן, לאחר משא ומתן בו נסגר המחיר. רועי שואל את הספק, שתי שאלות: האם אתה מרוויח במחיר הזה והאם אתה מרוצה מהעסקה על כל תנאיה. אם הספק אומר לרועי לא אז שני דברים יכולים לקרות או שהעסקה תשופר או שהיא לא תצא לפועל כלל. מתוך רצון לדאוג לתנאים של הספקים ולא להוריד אותם למחירי תחרות שלא נעימים בלב ובכיס.  מתוך הבנה כי הספקים הם בעלי השפעה רחבה על שרשרת הייצור של היקב וכבודם במקומם מונח.

החלק הארי מהלקוחות של יקב טוליפ הוא המסעדות, כידוע לכולנו המסעדות ספגו מכה מאוד קשה בתקופת הקורונה. הם זכו לקבל הודעה מפתיעה ב-15/3/2020 עם התחלת הגל הראשון של הקורונה:

"לקוחות יקרים לאור המצב שכולנו נמצאים בו יקב טוליפ החליט מתוך הבנה ושותפות אמיתית לדרך  לעצור את כל נושא הגבייה עד חזרה לשגרה. לאחר חזרה לשגרה טובה נמצא יחד את הדרך הנכונה והתומכת לעשות זאת. כמו כן, במידה ותרצו להחזיר סחורות אנחנו מבינים ונבצע זאת. רואים בכם שותפים לדרך ולעשייה ונעשה כל שביכולתנו לעבור את התקופה ביחד. תמיד בשבילכם יקב טוליפ"

למרות שעבורם המצב לא היה קל בכלל היה להם חשוב לראות את הצד של הלקוח ולהבין שכרגע ענף המסעדות בבעיה וצריך להושיט יד. כי המסעדות הללו ימשיכו ללכת עם יקב טוליפ לאורך זמן.  כי הם הושיטו להם גלגל הצלה ולא רצו כאחרון הנושים להחזיר חובות של חודשיים אחורה. אחריות אמיתית ללקוחות היא לא רק להיות בקשר טוב בתקופה טובה אלא גם בתקופה מאתגרת.

הרציונאל, פשוט קודם כל להיות אנושיים זה חוסן אמיתי של חברה וגם בל נשכח שברגע שהשוק יתאושש הם יחזרו לקנות מיקב טוליפ בגלל שהם האמינו בהם בזמן משבר ולא התנערו מאחריות.

זוהי דוגמה נהדרת לריקוד בין כלל מחזיקי העניין של יקב טוליפ.

גילוי נאות, אני חייבת לציין שפגשתנו אנשים מדהימים- לוטם ויסמן מנהלת השיווק האלופה היא אחת מהם וצנועים שהרבה שנים לא רצו להציג את התרומה הענפה לקהילה אותה הם מובילים כי הם רצו פשוט להגיד תקנו מאיתנו כי יש לנו מותג נהדר -יין טעים וארצישראלי. חשוב לספר על העשייה החברתית הענפה שלהם כי ככל שהיקב גדל הם יכולים להעסיק עוד חברים מכפר תקווה. ולשנות להם את החיים.

משם המשכנו אל היקב השני יקב לטם, יקב לטם הוא יקב אורגני טבעוני

יניב קמחי בעל היקב, הייטקיסט גלילי במקור, עבורו היקב הוא הנשמה ,התחביב, "הבייבי". יקב לטם קיים כבר 21 שנים. יניב, חיפש את השילוב הנכון בין אנרגיות ואדמה. היקב מייצר 60K בקבוקים בשנה. היין אורגני וגם שומע מוזיקה בתהליך הייצור שלו.

ישנם שני כרמים ליקב לטם אחד בגליל ואחד בגולן. נתחיל בזה שללא ספק גידול אורגני יותר טוב לסביבה שאנו חיים בה. מפני שהוא שומר על האקוסיסטם של הטבע בצורה האופטימלית. הוא פחות מפריע לו בשימוש בחומרים כימיים .

נוסף לכך, הם משתמשים בהדברה ביולוגית, רק קומפוסט, מתוך רצון לשמר את האקוסיסטם של האדמה,שעובדת נהדר. את העשביה לא מרססים אלא מקלטים. כל הרעיון של גידול אורגני הוא להסתכל על הגפן כדבר חי שיודע לטפל בעצמו כאשר מעניקים לו סביבה נכונה. כמות הריסוסים בכרם קטנה ביותר מחמישים אחוז מכרם רגיל. יש המון חרקים, חיות, צמחי בר שנשארים ותורמים לאיכות הענבים. כך הם יצרו מערכת אקולוגית תומכת לגפן וזה אומר לשמור על הסביבה, והעשבייה בצורה הטבעית ביותר.

הידעתם שבבורגון יותר משישים אחוזים הם כרמים אורגנים? מסתבר שלהיות טוב לסביבה עושה טוב גם ליין. ענבי יין אורגנים מציגים נתונים מרשימים לכל הדעות. איכות האנרגיה של היין נשמרת לאורך זמן וזה משפיע על הטעם באופן ישיר. כל היקב מראה פס ייצור מאוד ביתי, לא כל כך המוני וכך הם שומרים על התוצרת ועל האנרגיה של הענבים. יניב סיפר לנו באריכות על האנרגיה של המזון ועל הבדל בין נבטים שאוכלים במקום לבין נבטים שעומדים שבוע במקרר בחנות והם בלי ערך אנרגטי כלל וכלל. הטריות, החיבור לחיים הם אלו שנותנים את האנרגיה לזני הענבים. ישנם מזונות שיודעים לשמר אנרגיה לאורך זמן : יין, דבש, תמרים ושמן זית הם חלק מהרשימה של מזונות אלו. אולם רוב הגדול של המזונות לא יודע לשמר אנרגיה ולכן גידול אורגני עוזר להם לעשות זאת.

המוזיקה מכניסה אנרגיה ליין בזכות תדר ספציפי שמשפיע על זני הענבים. מעניין נכון? יש על זה המון מחקרים, וישנה השפעה של מוזיקה להתפתחות של עוברים בבטן. יניב לא היה צריך את כל המחקרים כי זה פשוט הרגיש לו נכון לעשות זאת, הם משמיעים מוזיקה ליין שלהם. עשינו סיור ושמענו מוזיקה. זה היה מדליק!

בתהליך הייצור הם משתדלים להשתמש בחומרים ממוחזרים, גפן, מנהלת מרכז המבקרים, הראתה לי חביות שונות בגדליהן שהם רכשו יד שנייה במקום לרכוש חדשות לגמרי. חשוב להם להיות ידידותיים לאדם ולסביבה. ביקב לטם, משתדלים למחזר כל מה שהם יכולים למחזר. בין אם זאת הפסולת האורגנית ובין אם זה בקבוקי הייצור.

השנה מועצת משגב עושה קומפוסט וממחזרת את הגפת ושנה הבאה הם רוצים להקים מזקקה ולייצור גרפאה בעצמם ושמן זרעי ענבים. המהלך המרשים הזה אפשר ליקב לטם לנוע על שרשרת האספקה ולהפוך להיות ספקים של פסולת וליצור ממנה מוצר חדש על רעיון זה מושתתים הכלכלה המעגלית וגישת מעריסה להריסה.

היום שאנו צורכים יותר יין, עלינו להבין שיש לנו כוח שמניע את הכל – הכסף שלנו והרכישות שלנו. ברגע שנבחר לרכוש ממותגים שמקדמים אג'נדות חברתיות – סביבתיות אנו עושים טוב בלי לצאת מהבית. כי על כך כל בקבוק שאתם רוכשים מיקב טוליפ אתם עוזרים לאדם בן מוגבלויות לזכות להעסקה הוגנת ועל כל בקבוק שנרכש מיקב לטם אנחנו שומרים על האקולוגיה של הכרם.

 

 

מילון מושגים

קפיטליזם קשוב-

גיוון תעסוקתי- “מייצר הזדמנויות לגיוס הון אנושי איכותי ממקורות שטרם מוצו, וכתוצאה מכך הוא מייצר סביבת עבודה עשירה, בעלת פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות. גיוון בתעסוקה מגדיל את כלל המשאבים הזמינים לשם פיתוח הארגון ויכול להוות גורם מכריע בגידול כלכלי. סביבת עבודה רב-תרבותית משקפת את קהל הצרכנים ועל כן מאפשרת לפתח שווקים ומוצרים. כמו כן, רב-תרבותיות היא הבסיס לעבודה בשוק גלובלי ויכולה לשמש כגשר לעסקים עם מדינות חדשות ועם שווקים חדשים.” (הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה)

מחזיקי עניין –מוגדר ככל מי שבא במגע עם פעילות החברה העסקית, הן באופן עקיף והן באופן ישיר. הוא יכול להיות מושפע/ משפיע על ההחלטות, מדיניות ותפקוד הארגון. מחזיקי עניין לדוגמה: לקוחות, עובדים, ספקים, והקהילה בה החברה העסקית פועלת.

גישת הערך המשותף – גישת הערך המשותף היא גישה מעולם האחריות החברתית התאגידית שפותחה על ידי פרופסור מייקל פורטר (כן אותו אחד שכתב את מודל חמשת הכוחות – גישה שיווקית שזכתה להצלחה מסחררת) הגישה דוגלת ביצירת ערך לא רק לבעלי המניות אלא גם לשאר מחזיקי העניין על ידי כך שהיא עונה על האתגרים והצרכים שלהם. מדוע על החברה העסקית/ העסק  לעשות זאת? כי כך היא תוכל להיות יותר פרודוקטיבית, לפתח מוצרים ושווקים חדשים, להניע חדשנות ופיתוח עסקי תוך התקדמות חברתית וסביבתית.

מעריסה להריסה – מצורף סרטון שמסביר על הגישה בצורה הטובה ביותר, תהנו 🙂

מה דעתכם? מסכימים איתי? אשמח לשמוע תגובות בפרטי או ממש פה למטה בפוסט

גלילה לראש העמוד