כשגיגלתי את הערך קיימות קיבלתי 18,700,000 תוצאות ב-0.25 שניות. מעודדת התחלתי להיכנס ללינקים השונים ונחלתי אכזבה צרופה. רוב הלינקים היו”GREEN WASH” טהור – להלן חלק מהדוגמאות שמפו מקיים, נעליים מקיימות ומוסד לימוד מקיים.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאמינה גדולה בקיימות ואם באמת המוצרים לעיל היו מקיימים הייתי אוכלת את הכובע שאין לי בעת כתיבת שורות אלו על הראש. לצערי ישנה אוזלת יד בשימוש במילה קיימות וצריך להחזיר עטרה ליושנה, לתת את הכותרת קיימות לדברים שהם באמת כאלו.
הפרסומאים ראו כיצד המילה מקיים מוסיפה ערך מיתוגי והתחילו לדחוף אותה לכל מקום.
התוצאה היא שכיום 90% מהדברים שמתיימרים להיות מקיימים ממש לא כאלו. מתקיים שימוש שגוי במונח קיימות כ-PR טהור. הערך האמתי והייחודי של מושג זה מתמסמס ואנשים בעמדות מפתח יכולים להיכשל בלשונם ולהגדיר קיימות “כהמצאה אירופאית” תכלס אני מבינה (לצערי!) מדוע זה קורה.
הקונוטציה הראשונה שעולה מהמילה קיימות זה טבע, אקולוגיה, סביבה, ירוק ומחבקי עצים. וזה נכון אך, נכון חלקית. ישנו נדבך משמעותי להתעסקות הסביבתית אולם, קיימות לא עוצרת שם.
קיימות היא סינרגיה בין עולמות תוכן חברתיים, כלכליים וסביבתיים. קיימות היא ההבנה שבשביל להמשיך להתקיים אנו צריכים למצוא את מה שמקיים אותנו.
אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן
המילה קיימות בעברית ו-SUSTAINABILITY באנגלית מורכבת מ-2 מילים SUSTAIN – ABILITY וכוונתה להיות בעלי יכולת להתקיים לאורך זמן.
קיבלנו את כדור הארץ בהשאלה, ממי? מהנינים של הנינים של הנינים של נינים של הדורות הבאים שלנו. הרעיון שעומד מאחורי חזון הקיימות ופיתוח בר קיימא הוא שנוכל לספק את צרכי הדור הנוכחי מבלי לגרוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם העתידיים, הרעיון הוצג לראשונה בד”וח ברונטלנד. הדבר משול לשימוש נכון במשאבים ולאפשר להם להתחדש ולא לכלותם בגין שימוש יתר בלי תבונה וחשיבה הלאה.
הווה אומר, לספק את הרווחה הנחוצה לאדם מכל הבחינות לטווח זמן ארוך.
אתגרי קיימות יכולים לפגוש אותנו בשלושת עולמות תוכן שונים (חברתי-סביבתי-כלכלי)
אתגר קיימות סביבתי – משבר האקלים העולמי
בשל עליית הטמפרטורה בשנים האחרונות, כדור הארץ מתחמם במהירות וצורת חיים שמוכרות לנו כיום מתחילות להיעלם ובעתיד הלא כל כך רחוק, אם המצב ימשך לא יהיה להן זכר כלל!
בשביל לאפשר לדורות הבאים להתקיים ולחיות – להבטיח גישה למקורות מים מתוקים (כן, על הדברים הבסיסיים הללו אני מדברת) יש לחשוב כיצד לצמצם את הנזק ולהפחיתו.
אתגר קיימות כלכלי – צריכה וקנייה על השמיים ובחזרה
כיום אנחנו ממקסמים צריכה ומקדשים את תרבות הקנייה והנהירה לקניונים. הסיבה היא המשוואה הבאה:
השפע + מסרים חברתיים (סמויים וגלויים) = צריכה אינסופית
מתי עצרתם לאחרונה טרם רכישה ושאלתם את עצמכם אם אני באמת צריך את הפריט החדש והנוצץ, או שפשוט מיהרתם לקופה כי היה לכם יום רע והתנחמתם בזוג נעליים, וחולצה והופ מלתחה חדשה.
זוהי לא לגמרי אשמתכם ישנם מסרים חברתיים גלויים וסמויים שפועלים נגדנו ודוחפים אותנו לקנייה. “כמה שיותר יותר טוב”. אני מאמינה שכמו שכל דבר בחיים צריך להיות באיזון גם הצריכה צריכה להיות מאוזנת ולא לקנות כי השפע מתעתע וקיים. מותר ליהנות ממנו אך, צריך למצוא את העמק השווה בין צריכה הגיונית לצריכה אימפולסיבית.
אם מכשיר הסלולרי שלכם תקין לא צריך להחליף אותו חדשות לבקרים בקצב שהחברות המסחריות מעודדות אותנו לעשות זאת.
אתגר קיימות חברתי – הקיטוב בחברה הישראלית כסוגיה חברתית מקיימת
בחברה הישראלית כיום מודגשים השסעים והקיטוב בין השבטים השונים שחיים בה (חילונים, דתיים, יהודים, ערבים), ההבנה כיצד אנו יוצרים חברה מכילה, פלורליסטית שמקבלת את השבט השונה ולא רק את השבט ממנו אני בא, תהווה מענה הולם לאתגר קיימות חברתי.
אסיים עם ההגדרה האהובה עליי לקיימות, מפי ד”ר ליה אטינגר: “קיימות היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. קיימות, היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, השקט של המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור”.
להתייעצויות, הארות, הערות והגיגים מוזמנים להגיב בפוסט או לשלוח לי הודעה פרטית.